תלמידי שכבה ט' במקיף ח' באשדוד בסך הכל חשבו שהם נכנסים לעוד שיעור תנ"ך. אף אחד מהם לא ציפה לחזור בזמן לשנת 701 לפני הספירה, לעיר נינווה שבעיראק, כדי לסייע למלך חזקיהו להסיר את המצור האשורי על ירושלים.
המקום: מוזיאון אשורי בעירק. מסביב מוצגים שמספרים את סיפור הכחדתו של העם היהודי לפני 2700 שנה. פתאום מופיעה דמות, שמוליק, שריד יחיד של עם מופלא שנכחד במהלך מצור אכזרי על עיר בירתו. שמוליק מגלה לתלמידים על קיומה של מנהרת זמן, בה יוכלו לחזור כדי להביא פריט מאוד חשוב למלך חזקיהו. כדי למצוא את הפריט עליהם לפתוח קופסה, והדרך לאותה קופסה עוברת בתצוגה ארכיאולוגית. גורל העם היהודי כולו מונח על כתפי התלמידים. לרשותם עומד סורק היסטורי, המסתתר בתוך הטלפונים האישיים שלהם. אם יבינו את הרמזים, יהיה בכוחם להציל את העם היהודי ולשנות את פני ההיסטוריה.
החדר האימרסיבי במקיף ח' באשדוד
אותו מוזיאון היסטורי שקם בבית הספר הוא למעשה חדר אימרסיבי, אלטרנטיבה חדשנית וחווייתית לצורות למידה קונבנציונליות בקרב תלמידי תיכון.
אימר… מה?
אימרסיביות היא מונח המתאר חוויה המקיפה ואופפת את המשתתפים במהלך פעילות, כמו משחק מחשב, ביקור בתערוכה, מרכז מבקרים או מוזיאון. הדוגמה המובהקת לאימרסיביות היא משחק מחשב המשקף מציאות מדומה בו השחקן חווה חוויית מציאות אחרת של 360 מעלות, מעורב במשחק ואף פוגש חברים. דוגמה נוספת היא תערוכת ואן גוך שלא מזמן ביקרה בארץ, בה המבקר חווה טיול בכפר בסגנון הציור של הצייר הידוע בתוך משקפיים מיוחדים; בארץ קיימים גם מוזיאונים אימרסיביים: במוזיאון הפלמ"ח המבקרים מוקפים בווידאו, סאונד ואף ריח, ומרגישים שהם ממש בתוך הסיפור. במוזיאון מלווי השיירות, המבקרים עומדים בפני דילמות שונות ועליהם להחליט על דרך פעולה וכך לקחת חלק פעיל בסיפור.
נושא המציאות המדומה אומנם מצליח מאוד במשחקים ותערוכות אך נכשל במערכת החינוך – ולראייה, ב-30.6.21 חברת גוגל סוגרת את אפליקציית המציאות המדומה שבנתה למורים ולתלמידים בעקבות הבנה שככל הנראה לא תנחל הצלחה בכלל המערכת.
כשבית הספר הופך למוזיאון
גם בבית הספר אפשר ליצור חדר אימרסיבי, במסגרת אמצעים ותקציב העומדים לרשותנו. החדר מאפשר לכיתה שבה 35 תלמידים לשבת ולחוות חוויה אחרת, השקולה לפעילות חינוכית באורך שיעור של 45 דקות. הפעילות עוסקת בפיתוח מיומנות נדרשת, או בנושא לימודי או ערכי שיכול להיות לקוח מלוח השנה של בית הספר, כמו יום השואה או יום ירושלים.
כמה מאפיינים של חדר אימרסיבי:
- אווירה ומדיה: החדר הוא מקלט שניתן להחשיך עם שלושה מסכי הקרנה גדולים. ההתרחשות פועלת בו-זמנית על כל שלושת המסכים בתצוגה שנבנית במיוחד לצורך כך.
- מעורבות רגשית: אופי החדר בנוי לעבוד על הרגש, בדומה ל"חדר הלם" שהיה בעבר נהוג בתנועות נוער. זאת הסיבה לכך שהפעילות נבנית מראש על סיפור אישי מרגש שדרכו ניתן להעביר תוכן.
- לימוד מבוסס מקום: ההקרנה הפנורמית מאפשרת לתלמידים להבין איך נראה השטח, ומהווה תחליף לביקור באתר או באזור מסוים.
- מעורבות טכנולוגית של התלמידים: ניתן להשתמש באפליקציות חינמיות או בכאלה זולות מאוד על מנת ליצור אינטראקציה של התלמידים עם התצוגה בעזרת הניידים שלהם.
כמה צעדים ללמידה שכולנו חולמים עליה
- איתור תוכן מתאים: אתרו תוכן שיש לו יתרונות בהצגה ויזואלית. כמעט בכל תחומי הדעת ולכל מיומנות ניתן למצוא תוכן כזה, אך הקפידו לברור בפינצטה את נושא הפעילות שכן הכנת פעילות המבוססת על מולטימדיה ושימוש באפליקציות דורשת השקעה רבה. מה עבד אצלנו? סיפור אנושי המתפרס על פני מספר אירועים היסטוריים, ויש לו הקשר גיאוגרפי.
- שותפים לדרך: מצאו לכם שותפים עם אינטרס דומה. בניית פעילות כזאת דורשת המון משאבים. אם העניין שלכם נפגש עם עניין של מישהו אחר יש סיכוי יותר טוב שהפעילות תצא אל הפועל. למשל, אחת הפעילויות הראשונות שבניתי הייתה קשורה לשואה, מה שהתחבר לרצון של בית הספר לייצר אלטרנטיבה למשלחת לפולין שלא יצאה השנה.
- כתיבת תסריט: זה החלק הכי קשה. על מנת לייצר פעילות מושקעת יש לחקור לעומק את הנושא. מכיוון שמצגת בחדר האימרסיבי מבוססת על חוויה ויזואלית, יש לעשות בנוסף לתחקיר רגיל בדיקה מעמיקה לחומרי מדיה קיימים (תמונות וסרטונים). רצוי למצוא סיפור טוב שיספק עניין בדיוק כמו שאנחנו מצפים כשאנו הולכים לסרט או להצגה. אנחנו, למשל, יצרנו קשר עם מוזיאון גבעת התחמושת בפעילות של יום ירושלים, והם קישרו אותנו לאדם המתאים, שעל סיפורו האישי ביססנו את הפעילות.
- איתור נקודות עניין לדיון והרחבה ממיקרו למאקרו: על מנת להעמיק בתוכן ולייצר שיח משמעותי, יש לאתר ולמרקר בתסריט נקודות בהן ניתן לפתח דיון או להפעיל כלי דיגיטלי מתאים.
- שימוש בטכנולוגיה חינוכית: הרי לשם כך התכנסנו. אנחנו רוצים להפוך את הלומד לפעיל בעזרת שימוש בכלים דיגיטליים המותאמים להוראה. היתרון הגדול של תקופת הפוסט-קורונה הוא ריבוי הכלים שפותחו בשנה וחצי האחרונות לשימוש מורים ותלמידים. חלק גדול מהכלים לא דורשים פתיחת משתמש ולכן ניתן להפעיל אותם על ידי שליחת קישור בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית. לדוגמא: במהלך הפעילות מסך אחד תמיד פתוח על פאדלט, והתלמידים מתבקשים לאורך הפעילות להעלות אליו את התחושות והמחשבות שלהם. בסוף הפעילות ניתן לראות על ציר זמן איך התחושות משתנות, מה עובד ומה לא.
- מציאות רבודה: כלי מדהים שרק עכשיו עושה את צעדיו הראשונים במערכת החינוך. לאחר שנים של דשדוש בתחום, פותחו אפליקציות חינמיות פשוטות המאפשרות להראות רבדים נוספים מלבד אלו שבתצוגה שבחדר, במכשיר הנייד של התלמידים. לדוגמא: בפעילות של כ"ט בנובמבר הוצגו חברי ועדת אונסקו"פ על גבי המסכים. התלמידים למדו בעזרת מציאות רבודה את שמם ואת עמדתם של הנציגים כלפי הרעיון הציוני, ולאחר מכן היה עליהם להחליט במי הם בוחרים על מנת לשכנע אותו לתמוך ברעיון של מדינה יהודית.
- תלמידים הופכים ליצרני תוכן: לפני עשר שנים, על מנת לייצר וידאו ברמה סבירה היינו צריכים סטודיו שעלות ההשקעה בו עצומה. כיום, מכשיר הפלא שנקרא טלפון מאפשר לצלם באיכות גבוהה כמו מצלמה מקצועית, תאורה וציוד הקלטה מגיעים מסין במחירים שבתי ספר יכולים להרשות לעצמם, וכך אנחנו יכולים לבנות סטודיו קטן בעלות מינימלית ולהפוך תלמידים ליצרני תוכן בכלים שבהם הם שולטים בקלות ואותם הם הכי אוהבים.
- שיתוף: לאחר שתיווצר אחידות במבנה של חדר כזה, בתי ספר יכולים לשתף תכנים אחד עם השני.
- שיתופי פעולה: לתוך תבנית אחידה כזאת ניתן לצקת תכנים של מוזיאונים שיש להם עניין לחשוף את התלמידים לנושאיהם, וכך למשוך את בתי הספר לבקר במקום. באופן זה ניתן ליצור מאגר תכנים איכותי, שיש מי שמממן את יצירתו.
יוזמת החדר האימרסיבי פותחה במסגרת תכנית הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות במיזם משותף עם משרד החינוך, ואדסטארט, משרד החינוך. עמותת "הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות" היא גוף לקידום ופיתוח יוזמות מורים וגננות, כמו גם צוותי הוראה וניהול, בפריסה ארצית מלאה, בכל המגזרים, שלבי החינוך וסוגי החינוך.
